"תקשורת לא אלימה"  NVC   לניהול יעיל, מקרב, בונה ומספק של מערכות יחסים (בין אישיים, תוך אישיים, ובין קבוצות ומדינות), על ידי התמקדות בתקשורת בין הצדדים.
בבסיס הגישה כמה הנחות‏:

• .לכל בני האדם צרכים אוניברסלים דומים.

• .כל הצרכים שווים בחשיבותם.

•  העולם מציע מספיק משאבים למילוי הצרכים הבסיסיים של כולם.

•  כל פעולה אנושית נועדה למלא צרכים, ולפיכך אלימות היא תגובה טראגית לצרכים שלא נענו, וניסיון טראגי ומגושם למלאם.

• כל רגש אנושי מצביע על (ונובע מ) צרכים מסופקים או לא מסופקים.

• לכל בני האדם יכולת לחמלה (ראיית הצורך הלא מסופק של האחר והבנת הקושי הטמון בכך)

• בני אדם נהנים לתת (כאשר נתינה משמעה: מבחירה, ללא גמול ולא מתוך פחד/אשמה)•בני אדם ממלאים צרכים רבים על ידי מערכות יחסים של תלות-הדדית

• בני אדם משתנים.

• בחירה היא פנימית.

• הדרך הישירה ביותר לשלום עוברת דרך חיבור עצמי.

• קונפליקט הוא הזדמנות לחיבור, צמיחה, העמקת הקשר ושיפורו.
   

•הסיבה לתקשורת "תנית" (אלימה) היא תפיסת עולם מוסרית וכוחנית "תנית" (אלימה), לפיה קיים טוב ורע, נכון ולא נכון, נורמלי ולא נורמלי, ולפיכך יש אנשים טובים וצודקים יותר מאחרים, והם צריכים לשלוט בכוח באלה שרעים או טועים (ואפילו לשאוב הנאה משליטה כוחנית זו) ו"לתקן" אותם ואת דרכיהם. תפיסת עולם כזו היא הגורמת לכך שכאשר משהו מפריע לאדם מסוים בהתנהגות הזולת, הוא עשוי לסווג באופן אוטומטי את עצמו לטוב וצודק, ואת האחר לרע ו/או טועה ו/או לא נורמלי, ולנסות לשנות בכוח ("לתקן") את הזולת או את התנהגותו, בין השאר על ידי תקשורת "תנית"

השיטה מושפעת מעקרונות האי-אלימות של מהטמה גאנדי ומרטין לותר קינג, מהגישות ההומניסטיות של קארל רוג'רס ומרטין בובר, ומגישתו של הפילוסוף קרישנמורטי

המודל היישומי של הגישה עוסק בשני ההיבטים המשלימים של כל תקשורת - שידור וקליטה.
שידור בשפת הג'ירף נקרא "ביטוי עצמי" וקליטה בשפת הג'ירף נקראת "הקשבה אמפתית".

ביטוי עצמי באמצעות המודל צריך להכיל אך ורק את ארבעת המרכיבים של "שפת הג'ירף":

1. תצפית (נקייה מפרשנות / הערכה) - תיאור המצב כפי שנקלט בחושיו של הדובר.

2. רגש (שונה ממחשבה / פרשנות / הערכה) - הדובר נוקב בשם הרגש (או רגשות) שהוא מרגיש. לדוגמה: "אכזבה, שמחה, כעס, התרגשות..."

3. צורך  הדובר נוקב בשמו של הצורך (או צרכים) שמילויו/אי מילויו גרם לרגש/ות המתואר/ים.

4. בקשה (בניגוד לדרישה/תביעה) - תיאור, באופן בהיר ובלשון הווה, של מעשה או התנהגות שהזולת יכול לעשות, על מנת למלא (לפחות באופן חלקי) את הצורך שתואר.

משפט לדוגמה: "כשאמרת לי: 'את לא יודעת כלום' (תצפית), הרגשתי תסכול, עצב ובדידות (רגשות) כי הצורך שלי בכבוד, בהערכה ובנִראוּת (צרכים) נפגע, ואני מבקשת שתגיד לי שאתה מעריך אותי (בקשה)".
המודל מציע שביטוי עצמי כזה תורם להנעת אנשים מתוך בחירה ורצון, ולפיכך מתוך אחריות, בעוד שימוש במרכיבי-תקשורת מ"שפת התן" כגון ביקורת, שיפוטים, הכללות, הערכות, אנליזות,השוואות, עצות והצעות, עלול להביא להנעת אנשים מתוך חובה וכורך (פחד, אשמה או בושה), מה שיפחית את האחריות שלהם על התנהגותם ("הייתי חייב/מוכרח")

ביטוי רגשות ותחושות
כאשר צרכים מסופקים
עוררות - exhilarated
מתלהב – elated
מוקסם, מרותק - enthralled
חיוני, שופע חיוניות -  exuberant
מסוחרר – giddy
טיפשי, אווילי   - silly
שמח – slap-happy 

כאשר צרכים לא מסופקים
Hostile -  עוין
animosity – איבה, טינה
antagonistic-  עוין
appalled – מחריד, מבוהל, מזועזע
aversion - סלידה
Cold - קר
Contempt – בוז, זלזול, זילות
Disgusted – גועל, בחילה
Dislike – סלידה, התנגדות,מורת רוח, שנאה, איבה
Hate - שנאה
Horrified -  מחריד, מבועת, מפוחד, מזועזע
Repulsed – דחוי
Surly – רוגז, זועף, גס רוח, קודר, עצוב
Vengeful - נקמני
vindictive -  נקמני. 

צרכים אוניברסליים של האדם: 
רוחניות - הישרדות פיסיולוגית
מנוחה - עבודה ועיסוק
אמפטיה - יושרה אוטנטיות
שייכות לקהילה - אוטונומיה ועצמאות
בטחון - אתגר והרפתקנות